החולה - כתבה 1

קוראים לי נעמה ואני לומדת בכיתה י', המעבר לתיכון הלחיץ אותי וגרם לי לחששות מהילדים שאני אפגוש, מהמורים, מהציונים, מאיך שהילדים בשכבות הבוגרות יסתכלו עליי..

אני לא אוהבת איך שאני נראית, אני מרגישה שמנה ואני מתביישת ללכת עם החולצות הצמודות של בית הספר אלה שכולן הולכות איתן. אני צריכה לקנות את החולצות הרחבות של הבנים כדי להרגיש בנוח. אני רוצה להוריד את השומנים המגעילים האלה מהגוף שלי כדי שאני אוכל להסתכל על עצמי בכלל במראה. נמאס לי והחלטתי לעשות את זה הכי מהר שאפשר.

כל הדוגמניות האלה בערוץ האופנה - כמה שהן יפות, כמה שהן רזות, איזה כיף להן שהן לא צריכות לעשות כלום בשביל להיות כאלה רזות. הלוואי והייתי הולכת כמוהן על המסלול ומרגישה כ"כ טוב עם עצמי.

גם החברות שלי, שאני אוהבת להיות איתן - יש להן גוף כ"כ יפה שזה גורם לי לקנא ואני אוכלת את עצמי מבפנים ומתביישת להסתובב איתן. בזמן האחרון אני מעדיפה להישאר בבית מאשר לצאת איתן ולהרגיש שמנה כ"כ לידן.

לפני חודשיים הפסקתי לאכול פחמימות. יותר מידי קלוריות בשביל גוף שלא זקוק להן..

אני משתדלת למלא את עצמי במים כדי לא להיות רעבה. לא אהבתי את התוצאות אחרי חודש, לא ירדתי מספיק ורציתי עוד ועוד.. אז החלטתי לדלג על ארוחת הבוקר. אמא הייתה מכינה לי סנדוויץ' לבית - ספר אבל אני הייתי זורקת אותי לפח בלי שהיא תדע. בשבועיים האחרונים אני מעדיפה לדלג גם על ארוחת ערב, וללכת לישון מוקדם כי אני מרגישה עייפה ומותשת. לפני השינה אני אוכלת פרי, לא יותר מזה.

אמא התחילה לשאול שאלות על הרגלי האכילה שלי כי היא שמה לב שרזיתי, שנהייתי עייפה מידי עד כדי כך שאין לי כוח ללמוד למבחנים אפילו שנורא חשוב לי להצליח. היא לא מבינה שיותר חשוב לי להיות רזה !

הפסקתי להשתתף בשיעורי ספורט, זה מתיש אותי.. זה קשה לי ואין לי כוח. אנשים שואלים אבל אני אומרת שסתם לא ישנתי טוב בלילה.

אני עדיין לא מרוצה, אני רוצה להרזות רק עוד כמה קילוגרמים. שמעתי על האנורקסיה ולמה שזה גורם אבל לי זה לא ייקרה! אני רק רוצה קצת להרזות ואז אני אוכל לאכול מה שארצה..

אמא רוצה שאני אלך לעשות בדיקות ואני יודעת שהיא מתחילה להתייעץ עם חברות ואנשים אחרים, היא מפחדת?

היא חושבת שזה לא טוב מה שאני עושה? אם כן, למה ? רק ביקשתי להיות רזה . מה רע בזה ?